אמא, מה איתך?

אני יודעת שזה נשמע פטתי. ומובן מאליו. אולי קלישאתי. אבל מה לעשות שזו האמת?

בבקשה, אמא יקרה. תדאגי לעצמך.

כן, את.

את שכבר מעל לחודשיים בחזית העורף

את שדואגת לאישך, לאחיך או פשוט לאנשי עמך

את שעדיין לא התאוששת ממה שקורה כאן

את שנלחמת חזק חזק להישאר שפויה בשביל הילדים.

נכון, הילדים שלך צריכים אותך

את העוגן

את ראש הפירמידה

וגם הבסיס

את הכול עכשיו עבורם

זאת שמובילה

זאת שמכילה

וזאת שדואגת לכל פרט קטן.

אבל איפה את?

כמה אפשר לדאוג לכל העולם, בלי לראות גם אותך?

האם אכלת טוב הבוקר? ואיך ישנת? האם שוב הילד קם בלילה למרות שהוא ישן צמוד צמוד אלייך מאז המצב? או שפשוט גללת בפייסבוק שעות כי לא הצלחת להירגע ולישון?

מתי חייכת לאחרונה? עזבי את זה, זה מותרות בעינייך כרגע, אבל מתי התלוננת? כן, שמעת נכון. התלוננת. נכון שהעורף צריך להיות חזק אבל איך הוא יהיה חזק אם לך אין מקום קצת לפרוק? מתי עצרת לרגע וחשבתי לעצמך ״אני מוצפת כרגע. אני צריכה לנשום״ או פשוט ״אני עצובה ודואגת. אני צריכה חיבוק״ או שרק המשכת ותפעלת והזנת והסעת ודאגת… ועוד יום עבר,

ואיפה את?

אני יודעת מה את חושבת. מי אני בכלל עכשיו. אין לי זמן, אני צריכה לשרוד. ואת צודקת, אנחנו במצב של הישרדות, ובאמת אין זמן.

אבל האמת, שכדי להצליח להתקדם, ולצמוח, ולהכיל, ולנהל..

צריך מנוחה.

מנוחה לנפש, מנוחה אמיתית של עצירה.

של דאגה אמיתית לצרכים האמיתיים שלך ושלך בלבד,

של התחושות והרצונות וכן, אפילו התשוקות שלך. החיות שלך.

את צריכה לחיות!

כבר עברו חודשיים מתחילת המלחמה ובהתחלה באמת היינו צריכים להבין מי נגד מי.

אבל המלחמה הזאת לא הולכת להיגמר מחר ואנחנו צריכים כוחות.

את צריכה כוח. אם לא בשבילך, בשביל הילדים שלך.

מנוחה לא חייבת להיות נופש בהוואי.

זה יכול להתחיל בלהקפיד על ארוחת בוקר מזינה ומפנקת. על מקלחת שווה, על יציאה אחת ל עם חברה לקפה. על זמן שלך איתך מול דף ועט, או מכחול. על ערב סרט עם פופקורן וכרית לדמעות, על הליכה או ריצה או מדיטציה.

תבחרי את.

עכשיו זה נראה לך כמו בזבוז זמן ולא קשור לחיים הטרופים שלך כרגע,

אבל האמת שזה כל כך יעשה לך טוב, וכל כך יטעין אותך שזה רק משתלם.

אז בבקשה

אל תשכחי אותך.

בשבילך

ובשביל כולנו

מוזמנים לתייג את האישה שלכם, החברה שצריכה חיבוק, האחות שאתם מעריצים.. כי הכי מגיע להם בעולם!

ומזמינה גם לכתוב לי כאן בתגובות:

מה מטעין אתכם בימים אלו?

שנמשיך להצמיח ולצמוח,

אבישג