איך אומרים לא?
כדי להגיד לילד ״לא״
לא צריך להיות חדים,
עיקביים, נוקשים ושיטתיים.
כדי להגיד לילד ״לא״
אני יודעת, אני שומעת מלא עצות ברחבי הרשת,
על כמה חשוב שנהיה עקביים והחלטיים, אחרת הילדים ״יתבלבלו״ אחרת אנחנו לא הורים אחראיים ומובילים;
אפילו שמעתי מנחת הורים שמייעצת להיות עם ״פוקר פייס״ כדי שהילד יחזור לישון.
למה?
ממה אנחנו מפחדים?
מהילדים שלנו?
אפשר לומר להם לא,
ממקום שלם וחומל.
אפשר וכדאי לומר להם לא,
ולהסתכל להם עמוק בעיניים.
להפך, זה הזמן שהכי כדאי שנהיה שם עבורם.
הגבול נועד כדי לשמור על הילד שלנו, אנחנו כאן עבורו, אז בואו נהיה עבורו!
אז לא. לא צריך להיות נוקשים ולא שיטתיים, אפשר להיות גמישים, אפשר לפעמים לומר כך ולפעמים אחרת. כמובן שבאיזון ובטוב טעם,
אבל בסוף-
זה אתם מול הילד שלכם.
סמכו על חוש הניהול שלכם.
איזה מנהל הייתם רוצים? גמיש או ״ברור״?
אנושי או קפדן?
ואחרי שאמרתם לא, היו שם עם הילד.
עזרו לו להיות בתסכול.
כך הוא ירגיש כמה אתם לצידו,
כמה אתם בעצם.. באותו צד.
מותר לו להתבאס, לכעוס,לבכות.
אתם עדיין שם לצידו 
